<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן רכ"ד</h1>
<h2>דף נד:</h2>
והיכא שהשומר (בתוספ' דגיטין דף נ"ד ובתוספות דקדושין דף ס"ה) אמר לבעל הבית נתנסך יינך נאמן, ואם אחר אומרו הרשו' ביד הבעל הבית לומר איני מאמינךא) ואם שותק נאמן, ואומר הר' ר' אלחנן דוקא בדבר שיוכל לידעב) ומה שאמר שאינו נאמן בהכחיש היינו בדב' שאינו יכול להוכיח דבריו אבל אם אמר לו בא וראה עדיין העכו"ם נוגע בו נאמן. [סמ"ק סימן רכ"ד]. א) ואפי' מהימן ליה כבי תרי כדפי' רבינו תם בשם רבי קלונימוס איש רומי וגם היה אומר רבינו יחיאל בשם רבינו יהודה שמלמדין את בעל היין לומר שאינו מאמינו, ודוקא הכחשה דבעל היין מהני אבל אם הוא שותק שתיקה אוסרת ואסור לכל ואין מועלת הכחשה דאדם אחר להתיר אפילו לעצמו. ב) ואפילו במקום שיש לו לידע מ"מ אם שותק לפי שע' ואחר כך מכחישו ואומר כי מה ששתק זהו לפי שהיה מחשב אם הוא אמת לא הוי שתיקה כהודאה כדאמרינן בפרק המפקיד שתיקה דהכא לאו כהודאה דמי וכו'.
